Next of Kin

לינדה יורשת בית אבות ישן ומביאה עמה תקוות לשיקום המקום ולחיים חדשים עבור הדיירים. בהגיעתה היא מרגישה כי המקום נשאף אליה במשהו שלא ניתן להסביר — ריח של חומרים ישנים, דלתות שנסגרות בכוח, ושיחות חצובות שמסתיימות בחרישיות. האווירה החמימה שהיא ציפתה לה מתחלפת במהירות בחוסר נוחות עמוק כשהתנהגותם של כמה דיירים הופכת מוזרה ואינטימית עם סוד שנראה עתיק יותר מהמבנה עצמו.

האירועים המסתוריים גולשים ממקריות למערכת אירועים שמקשרת בין חיוכים עצובים, חפצים שנעלמים והופעות בחצות הלילה. ככל שלינדה חודרת לעברו של הבית היא מגלה רשומות ישנות, צילומים מושחרים וחללים נסתרים שמרמזים על טקסים ופעולות שנעו מעבר להבנתה. הניסיון לשתף אחרים — צוות, בני משפחה ושוטרים מקומיים — נתקע בהתנגדות, בחשד ובעמימות, כך שהיא נשארת כמעט לבד מול מאסה של זכרונות כאובים וכוחות שאינם אנושיים.

המאבק של לינדה מתנהלה גם על אדמה מציאותית — תשלום חשבונות, קונפליקטים מנהליים ודאגה לדיירים — וגם על מישור פסיכולוגי ורוחני שבו חובת הטיפול הופכת למתלה של הישרדות. הסרט חוקר את שאלת האחריות, הקשר בין דור לדור ואת המחיר שיש לשלם על חשיפת סודות שעליהם היה עדיף שישארו קבורים. הסיום השאיר רושם עז של אי-נחת: לא כל השאלות נענו, וחלק מהאופל נשאר מעוות ברקע, מזכיר כי חלק מהדברים פשוט אינם ניתנים להבעה במילים.