הוצאתי עלי חוזה

אחרי שאיבד את מקום עבודתו והבין שהוא למעשה לבד בעולם, גבר עסקן מחליט לסיים את חייו בדרך לא שגרתית: במקום לקחת את ההחלטה בעצמו הוא שוכר מתנקש שיביא לו את המוות. הבחירה הסהרורית הזו נובעת פחות מצחוק ומשיותר מתחושת ייאוש ואבל על החיים שנכרכו סביב שגרה שנשברה. העשייה היא קרירה אך חדה, ומציגה את הנפש האנושית ברגעיה השבירים ביותר.

בעודו ממתין לגורלו כשלוח הזמנים של ההוצאה לפועל נרשם היטב, פגושי יש כיוון בלתי צפוי: הוא פוגש אישה ונופל באהבה במהירות. הקשר החדש מפזר אור על חייו שהיו דהויים, ופותח חלון של תקווה, שמוביל לקונפליקט פנימי עז — האם להרפות מההחלטה שכבר ננקטה או להיאבק על הזדמנות שנייה לחיות. המחזה של ההתאהבות מופיע כמנוגד ומשתלב עם אפקט של הומור שחור.

המתח גובר ככל שמתקרב המועד שנקבע על ידי המתנקש, והסיפור מרקיד בין אבסורד וכאב, בין בדיחה גורלית ורגעים של עדינות אמתית. הסרט חוקר נושאים של בידוד, הגורל והשאלה מה באמת נותן לחיים משמעות — צחוק מתוחכם לצד רגעים אינטימיים של חמלה. בסופו של דבר זו דרמה קומית-מסתורית על ההזדמנויות הלא צפויות שמטרתן לשנות את מסלולנו.