富江

אישה צעירה מנסה לשחזר זיכרונות מדחק טראומטי שהדחקה אותם בעבר, והיא פונה לעזרתו של פסיכיאטר. במהלך מושבי היפנוזה היא חוזרת שוב ושוב על השם "טומי", אך אינה מצליחה לזכור היכן פגשה אותו או מה הוא מסמן עבורה. הזיכרונות שבורים, הקשרים מתמוטטים והשם נשמע כציר מסתורי שמונע ממנה להתקדם.

במקביל חוקר משטרה חוקר סדרת רציחות ברוטליות, ובכל מקום שנחקר מופיע אותו השם — "טומי". החקירה חושפת עקבות אל עבר מעגלים של קנאה, קונפליקט ועימותים אישיים, והבלש נאלץ להתמודד גם עם הקשרים המורכבים בין העבר של הנחקרת לאירועי האלימות הנוכחיים. שתי העלילות מתמזגות לאט והפאזל מתברר כמשהו שונה ויותר מאיים ממה שנראה בתחילה.

הסרט משחק על הגבול בין אימה פסיכולוגית לבין אלמנטים על־טבעיים: האם טומי היא דמות ממשית, צל זיכרון שמחזר את עצמו, או כוח שמשפיע על האנשים סביבה ומוביל לחורבן? הדמות מופיעה כמסתורית ומושכת, ובמקביל כאיום שמביא עמו שחזור, ריבוי ושבר אישיותי שכל אלה מובילים לאובדן שליטה.

באמצעים קוליים וצילומיים מצמררים הסרט דן בנושאים של זהות, זיכרון ותשוקה הרסנית, ומשאיר את הצופה בתחושת אי־נוחות וחוסר ודאות. הסיום המעורפל והאווירה החונקת הופכים את החוויה למטרידה ובלתי נשכחת, מתאימה לאוהבי אימה יפנית ולמי שמחפש סרט שמערב בין נפש לקרבנות.