הדרקון הביישן

הסרט עוקב אחרי החומוריסט רוברט בנצ'לי במסע משועשע למצוא את וולט דיסני במטרה לשכנעו להעמיד סרט על דרקון עדין שמעודיף לאומרים שירים ולשנן שירים במקום לחרחר מלחמות. בנצ'לי הופך לסוג של מדריך בלתי צפוי לעולם של דיסני, כשהשאלות הביקורתיות שלו וההגזמות הקומיות פותחות פתח להדרכה פנימית על איך נוצרים הסרטים המצוירים.

במהלך הסרט מתקיימת ביקורת מאחורי הקלעים של אולפני אנימציה: בנצ'לי מקבל סיור בדיוני שמדגים שלבים שונים ביצירת האנימציה — מפיתוח הרעיון, דרך רישום הדמויות, תהליך הצביעה והצילום ועד להטמעת הקול והמוזיקה. השילוב בין קטעי משחק חיותי לבין רצפים מצוירים מדגיש הן את הקסם הטכנולוגי של התקופה והן את ההומור שמאפיין את המפגש בין המציאות לבין היצירה המונפשת.

הקטע המרכזי עם הדרקון מספק מסר חביב על שונות ויצירתיות: הדרקון הלא־מאיים מעדיף שירה ושיחה על פני קרב, וזה מאתגר את הציפיות ממפלצות בסיפורי גבורה. התערובת של הומור קליל, מפגש עם תהליך האמנות וסגנון וינטאג'י הופכת את הסרט לחוויה חמה ונוסטלגית שמעניקה מבט סקרן וידידותי על עולם האנימציה ועל הכוח של דמיון ויצירתיות.