Much Ado About Nothing

בבימויה של ג'וזי רורק, הגרסה הקולנועית ל"מון איידו אבאוט נਥינג" לוקחת את קומדיית השגיאות של שייקספיר ומציגה אותה בעדשה עכשווית ורגישה. הסרט שומר על חכמה לשונית ועל הקצב הוורטיגוזי של הטקסט המקורי, ובאותו זמן מדגיש את הפגיעות האנושית שמאחורי הבדיחות וההערות. ההפקה מבליטה את הניגוד בין הקלילות החיצונית לבין הסכנות הרגשיות שמקורן בקנאה ובמרמה.

השניים הנועזים של העלילה, קלאודיו והירו, נמצאים על סף נישואין אך מזימה מרושעת של נסיך מקניט מאיימת להרוס את שמחתם. האשמה והשפלה שמוטלות על הירו יוצרים משבר שמבחין בין האמת לשקר ומבעית את כל הדמויות, עד לגילוי של תחבולות ותככים שמאלפים את הקהל לחשוב על אמון, כבוד ובגידה.

בצד השני, המתח הרומנטי בין ביאטריס ובנדיקט מספק את לב הקומדיה: שניהם ממורמרים, מחוסרי אמון ונלחמים במלים עד שהסביבה מחליטה "להונות" אותם לאהבה. הסצנות שבהן מכינים עבורם מלכודות רומנטיות הן מלאות חוכמה ורגש, ומראות כיצד לעיתים צריך קצת תרמית טובה כדי שהאמת שתבוא לידי ביטוי תוכל לפרוץ.

הסרט מזכיר לנו את הכישלונות והניצחונות של המצב האנושי בחיפוש המתמיד אחר אהבה מושלמת: הומור חודר, מרירות זמנית ופיוס לבבי. זהו מחזה שמצחיק אך גם מרגש, שמזמין לצחוק ביחד עם הדמויות ובמקביל לחשוב על העקרונות שמובילים אותנו ביחסים הקרובים ביותר.