ארוחת הערב האחרונה

הסרט "הסעודה האחרונה" (1995) הוא קומדיה שחורה פוליטית שמספרת על קבוצת ליברלים אידיאליסטיים ומתוסכלים שנכנעים לפיתוי הקיצוני של רצח פובליציסטים ימניים בשל אמונותיהם. העלילה מתפתחת סביב סדרות ארוחות ודיונים שבהן חברי הקבוצה מארגנים מפגשים עם דמויות ציבוריות להם הם מתנגדים, ובמהלך מפגשים אלה הגבולות המוסריים נשברים. הטון של הסרט משלב הומור מפתיע עם מתחים אפלים, ומנסה לייצר דיאלוג מתוח על המחיר של קיצוניות.

הדינמיקה בין הדמויות עומדת במרכז העלילה: כל חבר בקבוצה מביא איתו מניעים אישיים ועמדות פילוסופיות שמתגלעות לעימותים פנימיים. עם כל ניצחון קטן בתחושת הצדק העצמי מתעצמת הנטייה להצדקה עצמית, והמעשים מובילים לתוצאות בלתי רצויות שמאיימות לפרק את הקהילה מבפנים. הסרט מציג כיצד שכנוע אידאולוגי יכול להטשטש לכדי אלימות כשהוא אינו נבחן ביקורתית.

מעבר לעלילה השערורייתית, הסרט מעורר שאלות חשובות על גבולות הסובלנות, על הסכנות שבהתכנסות אינטלקטואלית שסוגרת את עצמה מפני ביקורת ועל הדילמות האתיות שנוצרות כשמנסים לכפות אמת פוליטית בכוח. כמוצר של ז'אנר הקומדיה השחורה הוא מציף את האבסורדיות שברטוריקה הציבורית ומאתגר את הצופה להתבונן במניעים האישיים של קיצוניות — בעמדה שמטרתה להרתיע ולא לפתור. הסרט נשאר רלוונטי בעידן של פילוג והסלמה פוליטית, ומזמין דיון על הגבול שבין מאבק ציבורי לאלימות.