כשהרוח נושבת

סרט אנימציה מצמרר ומלנכולי העוקב אחרי זוג קשישים בריטי שנקראים ג'ים והילדה, שמנסים להתכונן להתקפה גרעינית על פי חוברות הנחייה שמקבלות מהממשלה. בזיכרונם המלחמה עדיין מזוהה עם הנדיבות של "תקופת המלחמה", והם בונים מקלט, מאכילים ציפורניים ושומרים על שגרה ביתית כאילו הכל ניתן לשליטה. התחכום הפשוט שלהם מול תעשיית הביטחון הלאומית ותקשורת הפניקה מדגיש את התהום בין התמימות להזדקנות למורכבות העולם המודרני.

העיבוד משתמש בהומור שחור ובחזות עדינה כדי להראות את הפער בין הרומנטיקה של העבר לבין אופיו האכזרי של נשק מודרני. השילוב בין רגעי חום ביתי לסימני הסכנה המתפתחים יוצר תחושה של אי-נוחות איטית: ההוראות הממשלתיות נראות נחותות מול המציאות של רדיואקטיביות ובידוד. הסרט מציג בבירור כיצד בירוקרטיה וטקסים פורמליים אינם מספקים הגנה אמיתית לאנשים הפשוטים.

בסופו של דבר הסרט הוא מסר עצוב על אהבה, פגיעות וכישלון המערכות להגן על האזרחים הכי חפים מפשע. הוא משאיר תחושת אובדן עמוקה ועדין, כשהצופה נשאר עם תצלום מר של געגוע לעולמות שנשכחו ולחוסר היכולת להסתגל לאיום חדש. הסרט משלב הומור, אלמנטים טרגיים וביקורת חברתית חזקה שמחזיקה מעמד זמן רב אחרי שדמויותיו נעלמות מהמסך.