Nicolas Jouhet

סרטו האלים והחתרני של גספר נואה (בלתי הפיך), שאינו מומלץ לבעלי לבבות חלשים . סיפורו של קצב צרפתי המוציא זעמו על בני משפחתו ועל הסובבים אותו והולך מדחי אל דחי אלי כאוס מוחלט. לאחר פרץ אלימות קטלני נוסע האיש לפריז כדי למצוא את בתו, אותה נטש, ומגלה עיר עוינת, כלפיה הוא מוציא את כל טינתו, גזענותו, שנאת הנשים והמיזנתרופיות הכללית שלו. זוכה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן 1998. עם פיליפ נאהון (אחוות הזאבים).

כל בלש מפתח, בשלב מסוים, אובססיה כלפי תיק לא מפוענח שנקרה בדרכו. במקרה של החוקר העומד במרכז הסרט הזה, מדובר ברצח אכזרי ושרירותי של נערה. ככל שרשימת החשודים מתארכת, ייאושו של הגיבור מתעצם. מאחורי הסרט עומדים התסריטאי ז'יל מרשן והבמאי דומיניק מול, מיוצרי המותחנים הבכירים בקולנוע הצרפתי, החתומים בין השאר על "הארי, חבר אמיתי" ו"רק החיות" המצוינים. גם כאן הם מפליאים לבנות מתח ולהדביק את הקהל לכסאות, אך זה מסוג המותחנים שבהם זהות הרוצח פחות חשובה. השניים משתמשים בקונבנציות של הז'אנר כדי לעסוק במשהו אחר – בגבריות הרעילה המושרשת עמוקות בחברה הצרפתית ובעולם בכלל.