Barbara Hollander

סיפורה של משפחה ניו יורקית מנקודת הראות של נערה צעירה. כמו כל הקומדיות הוודי אלניות מדובר כאן באהבות ופרידות, חיזורים , כעסים , מריבות והשלמות, אבל בהבדל אחד, הדמויות כאן גם מזמרות ומרקדות כשאלן משתמש במיטב הרפטואר הקלאסי האמריקאי. "תמיד רציתי לעשות סרט שבו האנשים שרים לא מתוך היותם זמרים מקצועיים אלא כשלוחה נוספת ליכולת המשחק שלהם באותו רגע... כל מה שעניין אותי הוא יכולתם לגלם את תפקידם כראוי. בכל מה שנוגע לריקוד ושירה רציתי רק רגש פשוט וכן. לעיתים הביצועים המענינים ביותר של שירים נעשים על ידי אנשים שאין להם קול טוב במיוחד, אבל הם בעלי יכולת משחק, בעלי רגש וכריזמה. זה היה הרבה יותר חשוב לי" (וודי אלן).

הארי בלוק (אלן) הוא סופר מתוסכל, אלכוהוליסט, מכור לכדורים ולזונות שמסובך עם כל נשותיו. גם גיבור ספרו החדש (ויליאמס) הופך להיות דמות לא בפוקוס. מעבר לכך הכל נורמאלי. הוא יוצא בדרכו לקבל פרס על אחד מספריו, מלווה בבנו, בזונה שחורה ובחכמולוג נוסף. במסעו (גם בדרך וגם במחשבותיו) הוא מתעמת עם בני משפחתו (מור), החבר הכי טוב שלו (קריסטל), המאהבת התמימה שלו (שו) ועם גלריה של שחקנים מפורסמים שרק משפרים את אלן המזדקן. קידוש לערב שבת, שואה וכל רמז שאפשר ליהדות, כרגיל מעטרים את הסרט ומביאים אותנו לצחוק ולמועמדות לאוסקר על התסריט הקולנועי הטוב ביותר.