Mitchell Ingraham

סרטו הראשון של אורסון וולס מספר על חייו של צ'ארלס פוסטר קיין (וולס), נער המאומץ על ידי בנקאי ועולה לגדולה כאיל עיתונות. הסרט מתחיל במותו של קיין וסוקר את חייו דרך תחקירו של עיתונאי (וויליאם אלנד) המחפש את המשמעות למילתו האחרונה של קיין: "רוזבאד". הוא מראיין אנשים שהיו קרובים אליו (כמה שיכל מישהו להיות קרוב למגלומן שכמותו). את התשובה הוא לא מוצא אבל אנחנו כן. הסרט נחשב על ידי מבקרים ובמאים רבים כסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם ונחשב כעל ההשפעה הקולנועית הגדולה ביותר על הקולנוע המודרני. הסרט קשה לעיכול ודורש צפיות חוזרות על מנת לתפוס את מירב עוצמתו הטכנית והקולנועית של הסרט ובעיקר של וולס.

ג'פרסון סמית, מנהיג תנועת נוער צעיר ואידיאליסטי, נשלח לבית הנבחרים, במקומו של סנטור, שהלך לעולמו. שולחיו המושחתים - מושל המדינה ואיל עיתונות - סבורים שתמימותו של האיש לא תאפשר לו להתחקות אחר מעשיהם ולחשוף אותם ברבים. בוושינגטון, מבהירה לו מזכירתו, כי דווקא הוא ולא אחר זכה במשרה. הפוליטיקאי הירוק והבלתי משופשף, נאלץ לצאת למלחמה נגד מכונה מפלגתית, מושחתת ומשומנת היטב ונגד עיתונות עוינת. "מה שחסר לו בניסיון, הוא משלים בלחימה", מאפיין מישהו בסרט את סמית. ואכן, התכונה הזו היא המסייעת לו, בסופו של דבר, לגבור על הנבלים ולזכות במלחמה אבודה מראש. "מר סמית הולך לוושינגטון" הוא סרטו הרוזוולטי ביותר של קאפרה.