Noam Pitlik

צעיר נבוך מנהל פרשיות אהבים עם אם ובתה. הסרט הפך לציון דרך בתולדות הקולנוע האמריקאי ומסמל את המעבר אל הקולנוע של שנות השבעים. הבמאי, מייק ניקולס, זכה בפרס האוסקר על סרט זה, שהפך את דסטין הופמן לשחקן אופי, שהוא גם אחד הכוכבים המרכזיים של הקולנוע האמריקאי החדש. הסרט, שהיה פרובוקטיבי מאוד בזמנו, ייראה מעט תמים לקהל של שנות התשעים. אבל הטיפול הפסיכולוגיסטי בנעורים ובייסוריהם, עובד עד היום. מייק,ניקולס, כדרכו, מתמקד בעיקר במשחק.

הילדי ג'ונסון (למון) הוא כתבו הבכיר של עיתון בשיקגו של שנות ה- 20. עייף מכל העסק, הוא נחוש בדעתו לעזוב את משרתו ולהתחתן. לעורכו התככן, וולטר ברנס (מתאו) יש תכניות אחרות, עם זאת. זהו יום לפני עלייתו לגרדום של הנידון למוות ,ארל ויליאמס, וברנס מנסה לפתות את ג'ונסון להישאר ולסקר את הארוע, בכל האמצעים העומדים לרשותו. הבמאי האגדי בילי ויילדר מפגיש בקומדיה שנונה ומבריקה זו את הצמד הבלתי מנוצח למון ומתאו, המפגינים את מיטב כישוריהם כמו מכונה משומנת בפול-גז.

הארי הינקל (למון), צלם ספורט, מוטח ארצה בהתנגשות עם שחקן פוטבול בעיצומו של משחק, ומובהל לבית החולים. גיסו התחמן, עורך הדין ויליאם גינגריץ'(מתאו), רואה לפניו הזדמנות פז לנסות ולהונות את חברת  הביטוח, אך, מתקשה לשכנע את גיסו לשתף פעולה, עד שהארי מבין שהעניין עשוי להשיב אל חיקו את אשתו לשעבר. הסרט הראשון בו הצמד-חמד למון ומת'או משתפים פעולה. וולטר מת'או עבר התקף לב בעיצומם של הצילומים, דבר שלא מנע ממנו לזכות בפרס האוסקר על תפקידו בפנינה קומית זו של הבמאי בילי ויילדר.