Charlie Holliday

טים ברטון יצר סרט על מי שכונה "במאי הקולנוע הגרוע בכל הזמנים" - וככל הנראה, בצדק. ג'וני דפ מגלם את ווד, צעיר חסר כל השכלה קולנועית, הבנה "אמנותית" של קולנוע, או כשרון - אך חדור מרץ, רצון ברזל, עור של פיל , ו - מה לעשות - חיבה לבגדי נשים. ווד מצליח ליצור סרטים מאפס - אפס תקציב, אפס צוות טכני, אפס תסריט, אך את מקום כל אלה הוא ממלא בהתלהבות. במקום שחקנים של ממש הוא מגייס כוכבי עבר סוג ב' (כמו אלווירה, מנחת טלוויזיה מפוקפקת), "פריקס" מוזרים (ת'ור, ענק מגושם עם עבר בקרקס, או משהו בדומה), וכמובן - הוא עצמו מגלם מדי פעם תפקידים, כמו למשל, התפקיד הראשי

באר הוא פסיכיאטר המתאהב באחותו של אחד ממטופליו.היא יפהפיה ונשואה (לאיש מאפייה).היא שונאת את בעלה אבל לא מסוגלת להימלט ממנו.מישהו יעשה משהו למישהו אבל מה ולמה והאם מישהו ישלם בחייו?

הבלש ג'ון קימבל חושב שסוף סוף הצליח ללכוד סוחר סמים אשר במשך שנים חמק מבין אצבעותיו. האדם היחידי שיכול להעיד נגד הפושע היא לא אחרת מאשר אשתו, והיא נעלמה כלא היתה, והותירה אחריה רמז אחד בלבד: שם גן הילדים בו לומד בנה. כשהזמן הולך ואוזל, סיכויו האחרון של קימבל ללכוד את הפושע הוא לעבוד כ-"גנן סמוי" ולגלות היכן מסתתרת העדה. מהר מאוד הוא מגלה שעדיף אלף סוחרי סמים על זאטוט מצוברח אחד.

בעקבות ירושה בלתי צפויה בלואיזיאנה, עיתונאי מלוס אנג'לס בשם אירווין פלטשר, עוזב את שגרת העיר הסואנת ונוסע לאחוזת בל אייל, שם הוא מוצא את עצמו שקוע בצרות משעשעות ביותר.