הסרט עוקב אחר אנטואן ליריס, שנשאר יתום לאחר שאיבד את אשתו הלן בפיגוע בבאטקלן. לאחר הכאב פרסם ליריס פוסט בפייסבוק שבו הכריז שלא ייתן לשנאה לנהל את חייו, ומהפוסט הזה נולדת נקודת המוצא הרגשית של היצירה. המצלמה מציבה את הצופה במרכז האבל וההתמודדות, ומתעדת רגעים של חוסר אונים לצד החלטות של חמלה ואהבה שמנחות את ההורים בגידול הילד המשותף.
באמצעות חומרים ארכיוניים, ראיונות אינטימיים וצילומים אישיים, הסרט חושף את המורכבות של תגובה אנושית לטרור: בין רצון לנקמה לבין היכולת לשמר אנושיות וסולידריות. זהו מסמך מרגש על אובדן, על הכוח לבחור לא לאפשר לשנאה לשלוט ועל הדרך למצוא תקווה ומשמעות בתוך הרס ואבל.