מארק מארון שוחה בביצה של מוכרי ויטמינים, אוונגליסטים וגברים בוגרים שנשארו נרדים — הוא מפלס את דרכו בין דמויות מטורללות ומצחיקות וכשהוא חודר אל הלב שלהם הוא חושף אבסורדים והיפוקרטיה בחברה. המערכונים שלו חדים, פרובוקטיביים ולעיתים חושפניים, משלבים הומור שחור עם ניתוח אישי של כעסים, פחדים ותקוות קטנות. המתח בין הקומי לבין הכאב הופך כל מילה שלו ללחיצה ישירה על נקודות רגישות בחיים המודרניים.
הסיומת פורצת אל פנטזיית קץ-העולם עליזה ומלוכלכת, שבה מארון משחרר סצנות אפוקליפטיות שמצחיקות ומדאיגות בו-זמנית. המופע מציע ביקורת חברתית חדה לצד כנות אישית בלתי מתפשרת, ומסיים בתחושת הקלה מוזרה — צחוק שנולד מאי-נוחות וחוסר תקנה. הצופה נשאר עם תחושה שמשהו נוקה ונשבר, אבל גם שיש מקום לצחוק על האבסורד של המציאות.