אומת הילד היחיד

הדוקומנטרי של נאןפו וואנג, אם לראשונה, פורץ שתיקה של עשרות שנים סביב ניסוי חברתי חסר תקדים — מדיניות הילד היחיד בסין. באמצעות ראיונות עם קורבנות, מבצעים ופקידים לשעבר, יחד עם חקירה אישית בתוך משפחתה, הסרט מערער את הגבולות בין חוויה אישית לחוויה קולקטיבית ומפנה זרקור אל ההשלכות האנושיות של מדיניות ממשלתית.

הסרט חושף שיטות אכיפה כפויות — הפלות בכפייה, עיקורים, נטישות וחטיפות תינוקות — ואת המנגנונים החברתיים והתרבותיים שאיפשרו אותן, כולל העדפת הבנים ותעשיית האימוץ. דרך עדויות כואבות וחומרים ארכיוניים הוא מזמין את הצופה להתעמת עם שאלות של אשמה, השתיקה והאחריות הציבורית, ומציג תמונה מורכבת של טראומה שהשפעתה נמשכת עד היום.