הסרט התיעודי בוחן את המציאות הקשה של צוותי החירום — כבאים, שוטרים וחובשי רפואת חירום — שמייצגים פחות מ‑2% מהאוכלוסייה אך מהווים כמעט 20% ממקרי ההתאבדות. דרך עדויות אישיות, צילומים גולמיים ושיחות עם משפחות המשרתים, נחשפת התמונה של טראומה חוזרת, הפרעות דחק פוסט‑טראומטיות, בדידות ושימוש בחומרים כמנגנון התמודדות. הסרט מראה את המחיר האנושי של העבודה תחת עומס מתמיד, האירועים הטראומטיים ואת הדילמות המוסריות והרגשיות שמלווים את מי שמגינים על הציבור.
הדוקו משלב גם מומחים בתחום הבריאות הנפשית, מובילי שינוי וארגונים תומכים כדי לבחון את החסמים לטיפול — הסטיגמה התרבותית, חוסר המשאבים ותהליכי העבודה שלא מותאמים לצרכים הנפשיים. הוא קורא לפתיחת שיח ציבורי, להשקעה בתוכניות תמיכה עמיתיות והכשרה מנטלית מונעת, ומציע תקווה באמצעות סיפורים על התמודדות, שיקום וחיבור מחודש לקהילה ולמשפחה.