כמו אגדה מודרנית, הסרט מצייר את סיפורה של תקווה קולקטיבית: איך שחקן צעיר הפך לפיתרון קסם לכל הבעיות של קבוצת האוטווה סנייטורס ובעיני העיר — מכת גולים ונוכחות ביציעים. אוטווה שררה בציפייה אדירה, והדמות של אלכסנדר דייל פשוט הוצגה כחלום שהתגשם, אדם אחד שיכל לשנות גורלות ולמלא אצטדיון בערגה ובאופטימיות.
הבמאי חופר מאחורי הכותרות והנתונים כדי לחשוף את הלחץ, האכזבה והמחיר האנושי שהגיעו עם הציפיות הבלתי ריאליות; הסרט בוחן את השבר בין פוטנציאל לתוצאה ואת האופן שבו תרבות הספורט מטפחת ולעתים מכשילה קדושים חדשים. מעבר לסיפור האישי, העבודה מציעה מחשבה על הדרך בה אוהדים, תקשורת ומערכות מקצועניות בונים וגוזרים על זהות וכדאי להשיב על שאלות של אחריות, גבולות וחיים מחוץ למשחק.