שני עולמות מתנגשים במרכז הסיפור: משפחה החיה בשכונת עוני צפופה במומבאי ומשפחה אחרת המתגוררת בקומה גבוהה במגדל יוקרה. החיים היומיומיים שלהם, החלומות והחרדות — כל אחד מבחינתו — נרקמים זה לצד זה עד ששרשרת אירועים בלתי צפויה מובילה לפיצוץ טראגי שמשנה הכל. הפיצוץ מהווה נקודת שבירה שמאחרת גרות רבות ופותחת חזיתות של אשמה, אבל גם של הישרדות וקשרי אנוש בלתי צפויים.
הסרט חוקר לא רק את רגע האסון אלא גם את המרחב שבין מעמדות, את הדילמות המוסריות ואת הדרך שבה קהילה ואינדיבידואלים מנסים להתמודד עם ההשלכות. הבימוי המדויק והצילום העוטפי מדגישים את הניגוד בין צפיפות לחלל המודרני, והמשחקים הרגשניים מביאים עומק לאובדן ולתקווה שניצבת בין ההריסות. בסופו של דבר המולטי־פרספקטיבה של הסרט יוצרת תמונה אנושית ועוצמתית על פגיעות, אחריות והיכולת להתאושש.