בשנות ה־40 של המאה ה־20, מנזר נזירות מבודד על אי סקוטי – סנט אוגוסטין – מתכונן לסערה אימתנית. כשהסערה מתקרבת והמזג אוויר תוקף את החופה והחלונות, מניין הנזירות מחפש נחמה ותשובה בתוך מסורת וקידוש, עד שרעיון זר הופך את השקט לפיצול בלתי צפוי.
בלילה גשום מוצאים על סף הדלת סל עם תינוק נטוש, ומיד פורצת מחלוקת שכל אחת מהן מתמודדת איתה אחרת. האחות אגנס נשבתת על ידי אמונה לוחמנית ומתחילה לראות בתינוק כגילוי רוע – עד כדי רצון להשמידו; אחרי שהיא ננעלת, סדרה קודרת של אירועים מסתחררת במנזר כאשר הסערה משתוללת והמראות בין אמונה ומציאות מטשטשים את הגבולות.
במרכז ההתרחשות עומדת האחות אלינור, המנסה לכפר ולשרוד את ההשלכות המוסריות והעל-טבעיות שמתעוררות סביב סנט אוגוסטין. הסרט בוחן בכבדות את נושא האמונה מול הספק, את בידוד המקום ואת האימה הפסיכולוגית שנוצרת כאשר אנשים נשברים תחת לחץ – ושומר על אווירה עגומה וחודרת שמשאירה את הצופה במתח ובתהייה ארוכה אחרי הכיבוי של האורות.